זכויות להט"בים הן אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר, וגם מעוררות המחלוקת ביותר, במדינות רבות מאוד, כולל ישראל כמובן. מצד אחד המצב טוב בהרבה מבעבר – כאן בארץ למשל בוטל החוק האוסר על יחסי מין הומוסקסואליים רק ב-1988 – ומצד שני ישנם לא מעט תחומים שבהם להט"בים לא נהנים ממלוא הזכויות שמוענקות להטרוסקסואלים. גם בפורטוגל ישנו מתח בין שמרנות לליברליות, אבל זכויות הלהט"בים בה הן בין המתקדמות ביותר בעולם – אם תרצו, עוד סיבה להוציא דרכון פורטוגלי ואפילו לנסות לחיות במדינה הידידותית מאוד לכולם.
בעמוד זה תמצאו סקירה של זכויות הלהט"בים בפורטוגל, תוך השוואה לישראל – השוואה לא תמיד מחמיאה, ואולי כדאי שקברניטי המדינה יתאימו אותה למאה ה-21 גם בהיבט חשוב זה.
נישואים חד מיניים
אחת הסוגיות הכאובות ביותר בארץ מבחינת זכויות להט"בים היא היעדר האפשרות להתחתן. האיסור על נישואים חד מיניים נובע מעובדת היותה של ישראל לא רק מדינה יהודית, כלומר מדינה שכל יהודי יכול לחיות בה, אלא גם מדינה דתית במובנים רבים – ומאחר שההלכה אוסרת על יחסים בין גבר לגבר או בין אישה לאישה, גם החוק אסור על חתונה חד מינית.
פורטוגל לעומת זאת הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שאפשרה לכל אדם להתחתן עם כל אדם אחר, בלי קשר להעדפה מינית. כבר ב-2010 עבר חוק שמתיר נישואים חד מיניים בפורטוגל ובכך הפך אותה למדינה השישית בעולם שמאפשרת זאת – בהחלט הישג שמעורר גאווה ביחס לפורטוגל.
זכויות אימוץ מלאות
סוגיה כואבת נוספת עבור להט"בים בישראל היא אימוץ ילדים. בפורטוגל כבר סומן V על הנושא הרגיש הזה, כשב-2016 – לאחר דיון ציבורי ער ולפעמים גם סוער – הושווה מעמדם של הזוגות החד-מיניים לזה של הזוגות המעורבים, בלי סייגים ובלי מגבלות.
בישראל לעומת זאת חוק אימוץ ילדים לא מכיר באפשרות של אימוץ ילד ע"י זוג הומוסקסואלים או זוג לסביות. הליכי פונדקאות שמתבצעים במדינות זרות – בעלות כספית גבוהה מאוד – נתקלים לא פעם בבירוקרטיה מסורבלת ואפילו מכבידה בכוונה. אמנם ישנן פסיקות של בתי משפט שונים, ובראשם בג"צ, שמאפשרות למשל לגבר הומוסקסואל לאמץ ילד שנולד לבן זוגו ולאם פונדקאית, אבל כשהמחיר הוא גם כספי וגם נפשי, ובנוסף ייתכן צורך בהליך משפטי מורכב, התוצאה היא מכשול של ממש בפני הרצון להקים משפחה כמו כל אדם אחר. בקיצור, גם מבחינה זו כדאי לשקול קבלת אזרחות פורטוגלית.
היבטים נוספים של היחס ללהט"בים בפורטוגל
פורטוגל נעה לאורך ההיסטוריה על הציר שבין שמרנות לליברליות, מכל הבחינות. כך לדוגמה ב-1852 קבע פרננדו ה-II, מלך פורטוגל באותה תקופה, שהומוסקסואליות הינה חוקית לחלוטין, ולעומת זאת ב-1886 האקטים החד-מיניים הוצאו אל מחוץ לחוק.
כיום המצב כאמור טוב מאוד: מעבר לזכות להינשא ולאמץ ילדים כמו כל אדם, כפי שצריך להיות, החוק בפורטוגל אוסר באופן מפורש על אפליה מכל סוג שהוא עקב נטייה מינית, וכמו כן מגדיר פשעים על רקע זה כפשעי שנאה – ובהתאם גם הענישה במקרים אלה.
דוגמה נוספת לפתיחות שמאפיינת כיום את פורטוגל – ושבאה לידי ביטוי גם בחוק הלאום העדכני שלה שמקנה זכאות לדרכון פורטוגלי לצאצאי מגורשי פורטוגל – היא היחס לטרנסג'נדרים: כבר מגיל 16 רשאי כל אחד ורשאית כל אחת לשנות את זהותם המגדרית מבלי שהרשויות יתערבו או יציבו מכשולים. עד גיל 18 נדרשת הסכמת ההורים וכן חוות דעת מקצועית לגבי שיקול הדעת החופשי של הקטין או הקטינה (באופן כללי, ולא לגבי שינוי המגדר), והחל מגיל 18 כבר אין שום דרישות.
